רשלנות רפואית

1) מה נדרש לצורך הוכחת רשלנות רפואית?

א. לצורך הוכחת רשלנות רפואית (או בכל ארוע של נזק גוף שאינו כתוצאה מתאונת דרכים) נדרש מהנפגע להוכיח את הדברים הבאים:

  1. להוכיח כי לרופא שגרם לנזק יש חובת זהירות כלפי הנפגע.
  2. להוכיח כי אותו רופא פעל ברשלנות כלפי הנפגע, כלומר – עשה מעשה רשלני או לא עשה מעשה שהיה עליו לעשות (מחדל).
  3. להוכיח כי אותו המעשה הרשלני או המחדל הוא שגרם לנזק ממנו סובל הנפגע.

ב. לצורך הוכחת הרשלנות חובה להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי אשר יקבע בחוות דעתו מהי הרשלנות בה מדובר, ולא פחות חשוב מכך– יידע לעמוד על קביעותיו בחקירה נגדית בבית המשפט.

למשרדנו רשימת מומחים בכל תחומי הרפואה עמם אנו עובדים שנים רבות המוכנים לתת חוות דעת בכל עניין בו אכן קיימת רשלנות רפואית.

2) האם יש אפשרויות נוספות להצליח בתביעה נגד רופא?

ניתן להצליח בתביעה כנגד רופא שגרם לנזק גם אם לא התרשל אלא פעל בניגוד להוראות הקבועות בחוק כמפורט להלן:

  1.  ישנה בחוק הוראה ברורה בעניין חובת ההסבר המלא למטופל, לרבות לעניין האופציות הטיפוליות האפשריות השונות (גם אם הרופא סבור מבחינתו כי יש אופציה טיפולית אחת עדיפה שבה הוא בוחר להשתמש).
    חובת ההסבר המלא חלה גם לעניין הסיבוכים והסיכונים האפשריים בטיפול – אם הרופא לא עומד בחובת הסבר זו, הרי שהנפגע יהיה זכאי לפיצוי אם אי מתן ההסבר גרם לנזק.
  2. אך גם אם אי מתן ההסבר לא גרם לנזק הנפגע יהא זכאי לפיצוי, שכן קיימת פגיעה הקרויה בלשון משפטית "פגיעה באוטונומיה" שמשמעותה היא כי המטופל לא קיבל מידע הרלוונטי לטיפול שניתן לו במקרה זה המטופל יהא זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק (אלא שאז הפיצוי יהיה בסכום לא גבוה יחסית).
  3. נגזרת של כלל חובת ההסבר הינה ההסכמה מדעת, דהיינו – אין לתת למטופל טיפול אלא אם ברור כי הבין את האופציות הטיפוליות והסיבוכים והסיכונים הקשורים לאותו טיפול, והדבר מתבטא בטופס ההסכמה לטיפול עליו המטופל צריך לחתום לפני כל טיפול פולשני, כך שאי חתימה על טופס זה ו/או אי פירוט של ההסבר המתאים בטופס ובתיק הרפואי של המטופל מביא לכך שהרופא יחויב בפיצוי לנפגע.
  4. חובת ההסבר המלא וההסכמה מדעת, כאמור, מודגשת במיוחד בכל הנוגע לטיפולים קוסמטיים אלקטיביים למיניהם כגון: ניתוח הגדלת / הקטנת / הרמת חזה, שאיבת שומן, ניתוח אף, מתיחת פנים וכד', שאז חובת ההסבר חלה גם לגבי הסיבוכים הנדירים ביותר.

ב. בדרך כלל התובע צריך להוכיח את רשלנות הרופא, אולם קיים כלל משפטי הידוע בשם "הדבר מדבר בעדו" שמשמעותו היא כי לעיתים נטל ההוכחה מתהפך כך שעל הרופא להוכיח כי לא התרשל, כאשר בנסיבות העניין סביר יותר להניח כי התרשל.

ג. כלל משפטי נוסף הינו כלל "הנזק הראייתי" שמשמעותו היא כי אם חסרים מסמכים בתיקו הרפואי של הנפגע, או הרישומים הרפואיים בתיקו לקויים או לא בוצעו בדיקות שהיה צורך לבצען ובשל כך לא ניתן לדעת מה היה מצבו הרפואי האמיתי של החולה בזמן שהנזק נגרם, הרי שבמקרה זה על הרופא להוכיח את העובדות שהיו יכולות להתברר לולא הנזק הראייתי הזה, ואם לא עשה כן הרי שבית המשפט יתן פסק דין מתוך הנחה כי העובדות הן כפי שהנפגע טוען.

3) עו"ד רשלנות רפואית בתחומים השונים:

עו"ד רשלנות רפואית בהריון ולידה ובתחומי המיילדות והנאונטולוגיה (יילודים)

  1. תחום זה הינו התחום המרכזי בו עוסק משרדנו – בתביעות אלו היקף הנזק, ובהתאם לכך שיעור הפיצויים הצפוי, הינו גבוה ביותר, שכן התובעים בתחום זה הינם ילדים הסובלים ממומים מולדים או מתסמונות גנטיות (תסמונת דאון, מומים בלב, מומים בעצמות, פגיעות מזיהומים בעובר וכד') אשר לא אובחנו בתקופת ההריון, וכן ילדים שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך הלידה או מיד לאחר מכן (שיתוק מוחין, פגיעה אורתופדית, פגיעה נוירולוגית וכד').
    מטבע הדברים שבמקרים אלו מדובר בנכויות גבוהות והילדים הפגועים הינם בעלי צרכים מיוחדים הזקוקים, בין היתר, למטפלים סיעודיים בכל שעות היממה, אביזרים רפואיים ושקומיים, טיפולים רפואיים ופרה-רפואיים, רכב נכים, דיור מותאם למגבלותיהם, למגורי מטפל וצרכים מיוחדים נוספים, כך שיש חשיבות קריטית לכך שעורך הדין המטפל בתביעה יהיה מנוסה בתביעות מסוג זה על מנת לזכות בתביעה (ולמשרדנו ניסיון רב בתחום זה), תוך שכנוע בית המשפט לקבוע את הפיצוי המירבי בנסיבות העניין.

ב. עו"ד רשלנות רפואית בתחום הכירורגי

  1. תחום זה הינו תחום נרחב ביותר, החל מרשלנות בתחומים פשוטים של סילוק גידולי עור למיניהם, עבור דרך ניתוחי שבר (הרניה) וכלה בניתוחי מעי מורכבים והשתלות – גם בתחום זה משרדנו טיפל ומטפל בהצלחה בנפגעים רבים.

ג. עו"ד רשלנות רפואית בתחום הכירורגיה הפלסטית

  1. בשנים האחרונות יותר ויותר לקוחות פונים למשרדנו בשל רשלנות בבצוע ניתוחים פלסטיים או פרוצדורות קוסמטיות למיניהן כגון שאיבת שומן, שיפור מראה החזה (הגדלה / הקטנה/ הרמת חזה), מתיחת פנים, ניתוחי אף, ניתוחים לשינוי מין, הסרת שיער וכד'.
  2. בניתוחים מסוג זה חובת הזהירות וההסבר הנדרשים מהרופא הינה חובה מיוחדת שכן לא מדובר בניתוח דחוף לטיפול בבריאות אלא בניתוח קוסמטי, ולפיכך לנפגע/ת סיכוי טוב לזכות בפיצוי ולו רק בשל כך שהרופא לא נתן לנפגע הסבר מלא גם על הסיכונים הנדירים שבניתוח.

ד. עו"ד רשלנות רפואית בטיפול בלב

  1. גם בתחום זה למשרדנו נסיון רב ביותר והצלחות רבות, לרבות בנפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוחי לב וצנתורים, אי אבחון אוטם שריר הלב במועד, אי מתן טיפול מתאים בהפרעות קצב, אי בצוע השתלות קוצב לב במועד, אי ביצוע השתלב לב במועד וכד'.

ה. עו"ד רשלנות רפואית הנוגעת לחולי סרטן

  1. בחולים אלו הרשלנות נוגעת לשני עניינים עיקריים – איחור באבחון הפוגע בסיכויי הריפוי מהמחלה ומתן טיפול רפואי שגוי שאינו מתאים למצבו של החולה. משרדנו טיפל בתביעות רבות בתחום זה לרבות במקרים של סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן צוואר הרחם וסרטן הרחם, מלנומה, לימפומה וגידולים מוחיים.

ו. עו"ד רשלנות רפואית בתחומים נוספים

  1. תחומי רפואה נוספים אשר ברשלנות בטיפול בהם עוסק משרדנו הינם, בין היתר, מחלות זיהומיות, אורולוגיה, נוירולוגיה, עיניים, פסיכיאטריה, רפואת ילדים, רפואה פנימית, רשלנות במתן תרופות ורפואת שיניים.

4) האם כל פגיעה בזמן הטיפול הרפואי הינה רשלנות?

  1. יש לזכור כי מטרת הרופא הינה לשפר את מצב בריאותו של החולה ובדרך כלל הוא עושה את מירב המאמצים כדי להצליח בכך. חשוב כי הרופא יפעל לצורך זה תוך שקט נפשי, ולא ינקוט בדרך של "רפואה מתגוננת" בה הוא מפנה את החולה לכל בדיקה אפשרית, שעלולה גם להזיק למטופל או נמנע ממתן טיפול לחולה רק בשל הסיכון הקיים בטיפול.
  2. לא כל טעות בשיקול הדעת או במעשי הרופא הינה רשלנות, וכך גם לא כל כשלון של הרופא בטיפול או סיבוך שנגרם בטיפול הינו בגדר רשלנות – יש לבחון כל מקרה לגופו ורק טעות שהיא בגדר סטיה מהסטנדרט הרפואי הסביר והמקובל תיחשב לרשלנות של הרופא.
  3. חשוב ביותר כי לעורך דין העוסק בתחום רשלנות רפואית יהא ידע רפואי מספיק על מנת להעריך מתי מדבור בטעות שאינה רשלנות רפואית, שכן תביעת רשלנות רפואית כרוכה בהוצאות רבות שיש למנוע אותן מהלקוח אם מדובר בטעות שאינה רשלנות רפואית.
  4. לפיכך עשויים להיות מקרים בהם הנזק עצום ולמטופל נגרמה נכות גבוהה ביותר שאינם בגדר רשלנות רפואית, ומנגד מקרים בהם הנזק קל אך הרשלנות ברורה.

5) שאלת ההתיישנות

א. על פי החוק במדינת ישראל התיישנות תביעת נזיקין, לרבות זו של רשלנות רפואית הינה 7 שנים מיום הארוע.

ב. עם זאת ישנם מספר סייגים המאריכים את תקופת ההתיישנות ובכלל זה:

  1. כשמדובר בילד סופרים את תקופת ההתיישנות החל מגיל 18, דהיינו – ילד שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית יכול לתבוע עד גיל 25.
  2. ישנם מקרים בהם הנזק לא התגלה ביום הארוע אלא מאוחר יותר, למשל – אם אישה עברה גרידה רשלנית ומסתבר לאחר שנתיים כי נגרמו הדבקויות ברחם המונעים ממנה להכנס להריון, הרי שספירת תקופת ההתיישנות תחל מהיום שבו נודע לה על נזק זה, ובלבד שלא חלפו למעלה מ-10 שנים מהיום בו קרה הארוע הרשלני.
  3. ישנם מקרים בהם קיים נזק שהגורם לו לא היה ידוע לחולה, ולאחר זמן הסתבר כי נזק זה נגרם כתוצאה מטיפול/אי טיפול רפואי כלשהו – במקרה זה ספירת 7 השנים של ההתיישנות תחל ביום בו נודע לחולה הקשר הסיבתי בין הטיפול שקיבל לנזק שנגרם לו.
  4. כשמדובר בחולה הלוקה בנפשו או חולה שלא מסוגל לדאוג לענייניו, לא סופרים במסגרת תקופת ההתיישנות את התקופה בה לא יכל לדאוג לענייניו.
  5. כשמדובר בחסוי לאחר גיל 25 (פגוע מוחין שלא יכול לדאוג לענייניו, חולה נפש וכד') תביעתו מתיישנת תוך 7 שנים מהיום שמונה לו אפוטרופוס ע"י בית המשפט – הורים אינם נחשבים כאפוטרופסים לאחר גיל 18 של הנפגע אלא אם מונו ע"י בית המשפט.

6) טיפול בתביעה

  1. טיפול בתביעה של רשלנות רפואית
  2. השלב הראשון בבירור אפשרות תביעה של רשלנות רפואית הינה קביעת פגישה בה הלקוח יסביר את הארועים תוך הצגת המסמכים הרפואיים שבידיו – מכיוון שלעו"ד ויטנר השכלה רפואית נרחבת ניתן יהא להעריך כבר בפגישה ראשונה זו, האם, על פניו, יש אפשרות שאכן הלקוח נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית.
  3. במידה ואכן על פניו יש רשלנות רפואית השלב השני הוא איסוף התיקים הרפואיים הרלוונטיים – שלב זה נמשך חודשיים-שלושה ועלותו הינה כ-250 ₪ לתיק בממוצע.
  4. בשלב השלישי, לאחר קבלת התיקים הרפואיים, אנו עוברים על המסמכים הרפואיים ומאתרים את הנקודות שעשויות לתמוך בטענת הרשלנות הרפואית, ובהתאם פונים למומחה המתאים על מנת שיתן חוות דעת הקובעת רשלנות רפואית – עלות בדיקת התיק ע"י המומחה היא בסדרי גודל של 1,000-2,500 ₪, בהתאם לעניין, ועלות חוות הדעת הינה בסדרי גודל של 6-18,000 ₪ בהתאם לעניין (בדרך כלל סכום עלות בדיקת התיק מקוזז מהמחיר הסופי).
  5. אם המומחה סבור שאין רשלנות, אין אנו מסתפקים בכך, ופונים לפחות לעוד מומחה אחד כדי לקבל את דעתו.
  6. במידה ונדרשת חוות דעת רפואית נוספת לעניין הנכות שנגרמה כתוצאה מהרשלנות, שכן במקרים רבים נגרמות נכויות גם בתחומים שאינם בגדר התחום בו נגרמה הרשלנות הרפואית – עלות חוות דעת לעניין הנכות בלבד נמוכה משמעותית מעלות חוות דעת לעניין הרשלנות.
  7. לאחר קבלת כל חוות הדעת הרלוונטיות משרדנו מכין את כתב התביעה והתביעה מוגשת לבית המשפט.

7) הליכי בירור התביעה בבית המשפט

  1. הליך ברור התביעה בבית המשפט נמשך כ-2-5 שנים, בהתאם למורכבות התביעה, קצב העבודה של השופט שדן בתביעה והיכולת להגיע לפשרה לפני שמיעת הראיות.
  2. במסגרת הליך זה ישנם הליכים מקדמיים בהם הלקוח ייבדק ע"י מומחים רפואיים מטעם הנתבעים לצורך חוות דעת מטעמם והליכים נוספים שנמשכים מספר חודשים, ובסיומם ברוב המקרים נעשה נסיון פשרה, בין אם ע"י השופט ובין אם ע"י הפניית התיק למגשר חיצוני שקביעתו אינה מחייבת.
  3. במידה ולא הושגה פשרה, הרי שיישמעו העדויות בתיק, לרבות עדות הלקוח והרופאים שנתנו חוות דעת, ובסיום העדויות יוגשו סיכומים ויינתן פסק דין – ישנם שופטים הנותנים פסק דין תוך חודשיים-שלושה ואחרים תוך פרק זמן ארוך יותר העשוי להיות שנה ויותר.
  4. לאחר מתן פסק הדין לכל צד הזכות לערער עליו בפני ערכאה גבוה יותר – הליך זה יכול להמשך כשנה-שנתיים.

צרו קשר לייעוץ ללא התחייבות:
כתובת: רח' החשמונאים 117, ת"א | טלפון: 03-5610103 |  פקס: 03-5624494
עו"ד אליעזר ויטנר / עו"ד אילנה קריצ'מן (דוברת רוסית)
עו"ד רשלנות רפואית